הדרך לעשות טוב מתחילה בגיל צעיר מאוד. בניגוד למה שנהוג לחשוב, לא חייבים להגיע לגיל מבוגר או אפילו לגיל ההתבגרות על מנת לעשות דברים טובים למען הפרט, החברה והכלל. בנוסף, יש המון משמעות לאופן שבו הורים בוחרים לעשות טוב וכך מעבירים דוגמא אישית לילדים שלהם. ברוב המקרים, הדוגמא האישית תהיה הכלי הכי יעיל להעברת המסר ולשילוב שלו בחיי המשפחה.
בשביל לעשות טוב מגיל צעיר צריך לבחור תחום עניין שמרגישים מחוברים אליו. היות ולא ניתן לעשות טוב בכל התחומים וללא יוצא מן הכלל, אין ברירה אלא לקבוע סדר עדיפויות מסוים. ברוב המקרים, את סדר העדיפויות הזה בוחרים על בסיס היכולת לעשות טוב דרך פניה אל ארגונים מסוימים, עמותות שמתמחות בנושאים ספציפיים וכן הלאה.
איך בוחרים איפה ואיך לעשות טוב?
בסופו של דבר, הבחירה לעשות טוב צריכה להיות אישית ואינדיבידואלית לחלוטין. כמובן שעדיף היה לו היה ניתן לחלק את המשאבים של כל האנשים שרוצים להתנדב ולעשות טוב, אבל זה לא אפשרי. בפועל, אם רוצים שאדם מסוים שבוחר לעשות דברים טובים גם ימשיך עם זה בטווח הארוך ולא רק בטווח הקצר – זה קריטי לוודא שהבחירה שלו היא כנה ומכל הלב.
עם זאת, בהחלט ניתן להחליף את הדרך שבה בוחרים לעשות טוב אחת לכמה שנים. רבים למשל עושים את זה כאשר הם מתבגרים, כאשר תחומי העניין שלהם משתנים או על רקע מידע חדש שמגיע אליהם דרך עמותות, חברים ובני משפחה. אז בהקשר הזה, פחות בוחרים איך ואיפה לעשות טוב – כדי הדגש הוא על העקביות. בזכות העקביות, המעשים הטובים מצטברים ואף הופכים לחלק בלתי נפרד מהחיים של כל הגורמים המעורבים בתהליך.